הנתב כשער ברירת מחדל (Default Gateway)

שער ברירת מחדל Default Gateway

הדרך שבה מארח מעביר הודעה ליעד ברשת רחוקה, שונה מהדרך בה מעביר הודעה ברשת מקומית. כדי להעביר הודעה ברשת מקומית. המארח מעביר את ההודעה ישירות: המארח ישתמש ב- ARP כדי לגלות את כתובת ה- MAC של היעד. יכלול את כתובת ה- IP של היעד בחבילה, "יארוז" את החבילה בתוך מסגרת המכילה את כתובת ה- MAC של היעד, וישלח אותה.

לעומת זאת, כאשר מארח רוצה לשלוח הודעה לרשת מרוחקת. הוא חייב להשתמש בראוטר (נתב).

המארח כולל את כתובת ה- IP של היעד הסופי בתוך "החבילה", "אורז" את החבילה בתוך מסגרת. אך משתמש בכתובת ה- MAC של הראוטר, ככתובת יעד למסגרת. בדרך זו הראוטר מקבל את המסגרת המבוססת על כתובת ה- MAC.

כיצד המחשב השולח יודע את כתובת ה- MAC של הראוטר?
כל מארח ברשת אמור לדעת את כתובת ה-IP של הראוטר – כתובת זו נקראת: "שער ברירת המחדל" או Default Gateway, כתובת זו נמצאת בהגדרותTCP/IP .

כל המארחים באותה רשת מקומית, משתמשים באותה כתובת Default Gateway כדי לשלוח הודעה לראוטר.  Default Gateway זוהי כתובת ה- IP של הנתב (באתה הרשת של המארחים). ברגע שמארח יודע את כתובת ה-IP של הראוטר. הוא יכול להשתמש בפרוטוקול ARP כדי למצוא את כתובת ה- MAC של הראוטר.
לבסוף, כתובת ה- MAC של הראוטר מוכנסת לתוך המסגרת הנשלחת לרשת אחרת.

כדי להבין יותר את תפקידו של הנתב כמחבר בין רשתות וכ- "שער ברירת מחדל" נאמר כך:
נניח שיש לנו עיר – העיר הכחולה – שבה כל התושבים דוברים את השפה העברית.
כמו כן ישנה עיר – העיר האדומה – שבה כל התושבים דוברים את השפה הסינית. – תושבי העיר הכחולה אינם יכולים לדבר עם תושבי העיר האדומה – שהרי הם דוברים בשפות שונות – הם יכולים לדבר רק עם תושבי העיר שלהם בלבד.
עם זאת באמצעות תורגמן, ניתן יהיה להעביר מסרים בין הערים, המתרגם דובר את שתי השפות – הוא כביכול שייך לשני הערים – הוא גם כחול וגם אדום.

אז כאשר התושבים הדוברים עברית ירצו להעביר מסר לתושבים הדוברים סינית, הם יעבירו את המסר בעברית והתורגמן יתרגם לסינית.
עם זאת כדי שהתרגום יתבצע, חייבים לקרוא לתורגמן בשמו (נניח שקוראים לו – שלום) – צריך לומר לו "שלום, תתרגם בבקשה את ההודעה" – בצד הכחול. או 和平"…" (和平 זה שלום בסינית) בצד האדום.

– שני ערים, העיר האדומה דוברת סינית, העיר הכחולה דוברת עברית. על מנת לדבר ביניהם דרוש תורגמן שיתרגם (Default Gateway)

כך עובד שער ברירת המחדל (Default Gateway).
מארחים הנמצאים ברשת מסוימת, יכולים לדבר רק עם מארחים באותה הרשת.
על מנת לצאת לרשת אחרת עליהם לפנות לנתב (תורגמן) בשמו = בכתובת האייפי שלו (שזהו ה-Default Gateway) והוא יתרגם לצד השני. – לכל רשת יש Default Gateway אחר השייך לרשת שלה.

בדרך כלל מקובל שכתובת ה- Default Gateway (או בעצם כתובת האייפי של ממשק הנתב המחובר לרשת שלנו) היא הכתובת הראשונה המותרת ברשת, או הכתובת האחרונה המותרת ברשת, אך למעשה כל כתובת הנמצאת ברשת חוקית.

מאוד חשוב, שכתובת זו (Default Gateway) תוכנס בצורה נכונה לכל מארח ברשת המקומית. במידה והכתובת לא תופיע או שלא תהיה נכונה בהגדרות ה- TCP/IP. הודעות אשר יישלחו לרשתות אחרות לא יעברו.
ה- Default Gateway היא כתובת שער ברירת המחדל – זו הכתובת של הנתב (router) המשמשת ליציאה החוצה אל רשת אחרת.

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

😢 - אתם משתמשים בחוסם פרסומות (AdBlocker / Ad Block) - 😢 שמעו, גולשים יקרים. באתר זה הושקע כסף רב והמון זמן, הוא מתוחזק באופן קבוע ומשתדל להביא לכם את כל מה שאתם צריכים - בחינם! הפרסומות מסייעות לי להמשיך ולעזור לכם, אם אתם רוצים להמשיך לחסום, סבבה בחירה שלכם.

אבל - אתם מרגישים שהאתר עוזר לכם? רוצים קצת להביע תודה?

אז אנא בטלו את חוסם הפרסומות באתר זה...

פנו אליי ואסייע לכם להציג את הפרסומות (רק באתר זה):

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

בשבילכם זה לחיצת כפתור ומעט מאוד אי נוחות, בשבילי זה הבעת תודה והמשך פעילות!