עד עכשיו עסקנו בהודעות מסוג Unicast (שידור לאחד) – כלומר הודעות הנשלחות ישירות ממארח אחד למארח אחר. שידורBROADCAST הוא שידור הודעה שבה המארח משדר לכל המארחים ברשת בו-זמנית.
על מנת שלא לשלוח הודעות רבות עם כתובות יעד שונים, יצרו לשידור BROADCASTכתובת MAC ייחודית, אשר מוכרת ע"י כל המארחים. כתובת זו היא: FFFF.FFFF.FFFF זוהי כתובת של 48 ביטים שכולם "1" בייצוג הקסה דצימלי. [ניתן לזכור את כתובת זו בקלות – זוהי הכתובת ה- MAC הגבוהה ביותר שאפשרית – כולה F].
כאשר מארח מקבל הודעה עם כתובת יעד של BROADCAST. הוא מקבל אותה ומעבד אותה כאילו היתה הודעה הממוענת אליו.
כאשר מארח שולח הודעת BROADCAST, גם מתג וגם רכזת יעבירו את ההודעה לכל מארח ברשת. וזהו אזור הנקרא: אזור Broadcast (Broadcast Domain). – במילים אחרות אזור ברודקסט הוא אזור שבו הודעת ברודקסט יכולה לנוע בו. – הנתב (ראוטר) חוסם הודעות ברודקסט ולמעשה מחלק את הרשתות המחוברות אליו לאזורי ברודקסט נפרדים. אצל המתג (סוויץ') כברירת מחדל כל המארחים המחוברים אליו נמצאים באותו אזור ברודקסט, אומנם יש לדעת שישנה אפשרות לחלק גם את המתג עצמו לאזורי ברודקסט שונים ע"י יצירת Vlanים.
ככל שהרשת גדלה ונוספים מארחים, תעבורת הרשת ותעבורת ה- BROADCAST גדלות, ולעיתים יש צורך לחלק את הרשת המקומית לרשתות קטנות יותר כדי לשפר ביצועים ולהקטין את העומס ברשת.