השרתים השונים ותפקידם

Domain Name Service – DNS

אלפי שרתים בעולם מספקים שירותים. לכל שרת יש כתובת IP. בלתי אפשרי לזכור את כל כתובות ה-IP  של כל השרתים באינטרנט וגם לא נוח.

שרת DNS מספק כתובת IP עפ"י שם השרת המבוקש. השרת מכיל טבלה אשר מקשרת בין שמות אתרים לבין כתובות IP. במילים אחרות שרת ה- DNS מתרגם את כתובת האתר לכתובת ה-IP של האתר ולהיפך.
כאשר לקוח צריך כתובת IP של שרת למשל:www.google.com  הוא שולח בקשה לשרת DNS בפורט 53, ומקבל כתובת IP, בעזרתה הוא פונה לשרת המבוקש. במידה ושרת ה-DNS אינו מכיר את השם המבוקש, הוא פונה לשרת DNS אחר.

תוכנות "לקוח" עובדות עם פרוטוקול DNS כדי להשיג כתובות IP בצורה "שקופה למשתמש" – עד שאינו מרגיש כלל שמאחורי הקלעים פנה לשרת DNS לפני שגלש באתר כלשהו.

שרתי ולקוחות WEB

הלקוח מקבל כתובת IP של שרת אינטרנט. תוכנת הדפדפן של הלקוח, משתמשת בכתובת IP ופורט 80 כדי לבקש דף אינטרנט. הבקשה נשלחת לשרת באמצעות פרוטוקול HTTP.

כאשר השרת מקבל בקשת פורט 80 הוא עונה ושולח דף אינטרנט ללקוח. המידע הנמצא בתוך דף האינטרנט כתוב בשפה HTML שהיא הנפוצה ביותר אך קיימות שפות נוספות כגון: XML, XHTML. הפרוטוקול HTTP אינו פרוטוקול מאובטח, המידע בו חשוף ברשת.
כדי להעביר מידע בצורה בטוחה יותר משתמשים בפרוטוקול HTTPS (המשתמש בפורט 443).

בקשות אלו משתמשות ב- https:// בחלון הדפדפן במקום ב- //:http. ניתן לזהות גם בדפדפנים סימון של מנעול המציין שהחיבור מאובטח.

שרתי ולקוחות FTP

File Transfer Protocol – FTP  מספק דרך נוחה להעברת קבצים ממחשב אחד לשני.

שרת FTP מאפשר ללקוח העלאת קבצים, הורדת קבצים וגם ניהול קבצים מרחוק ע"י שליחת פקודות למחיקה או שינוי שם קובץ.

שירות FTP משתמש בפורטים שונים:

• פורט 21 עבור בקשה להתחלת שירות.
• פורט 20 להעברת קבצים אחרי שנוצר הקשר הראשוני.

[הערה: יש גם פורטים נוספים בהם השרת משתמש, אך זה אינו בתוכנית הלימודים].

בד"כ קיימת תוכנת לקוח FTP במערכת ההפעלה וברוב דפדפני האינטרנט.

קיימות תוכנות ייעודיות להעברת קבצים באמצעות ftp אשר משתמשות בממשק נוח למשתמש ומכילות אפשרויות מתקדמות למשל: FileZilla.

פרוטוקול SSH

פרוטוקול זה מאפשר להעביר מידע בצורה מוצפנת ברשת.
לדוגמא: כאשר אנו מעוניינים להגדיר מתג או נתב אנו יכולים להגדירו עם פרוטוקול TELNET שאינו מאובטח או פרוטוקול SSH המאובטח.

[הערה: גם לפרוטוקול ה- FTP יש גרסאות מאובטחות: SFTP ו- FTPS.]

לקוחות ושרתי Email

שרת Email מקבל ושומר דואר אלקטרוני עבור משתמשים אשר יש להם תיבת דואר בשרת. כל משתמש Email צריך תוכנת לקוח אימייל כדי לגשת לשרת ולקרוא את ההודעות.

תיבות דואר מזוהות בצורה הבאה: user@company.domain. בדומה לכתובות אימייל ידועות, למשל: avi@gmail.com, כאשר avi זה שם המשתמש ואילו gmail.com זהו הדומיין של השרת (שם השרת).

קיימים מספר פרוטוקולי Email:

Simple Mail Transfer Protocol – SMTP פרוטוקול המשמש את הלקוח כדי לשלוח דואר לשרת.

ופרוטוקולים המשמשים את הלקוח כדי להוריד דואר מהשרת:

• Post Office Protocol – POP3. הדואר נמחק מהשרת לאחר ההורדה. [פחות בשימוש].
• Internet Message Access Protocol – IMAP4. הדואר נשמר על השרת.