חלוקה למקטעים (Segmentation) זוהי דרך לחלק רשת גדולה (אזור ברודקסט - broadcast domain) לתתי-רשתות, כל תת-רשת נקראת מקטע רשת.
את הרשת ניתן לחלק לתתי-רשתות באמצעות נתב (Router -ראוטר).
כאשר עולים כמות הרכיבים באזור הברודקסט, כמות שידורי הברודקסט גם גדלה, ואיכות הרשת תרד בגלל הסיבות הללו:
- ירידה ברוחב הפס - כמות גדולה של שידורי ברודקסט תוריד את רוחב הפס הזמין עבור תעבורת הרשת, שהרי הודעות הברודקסט יוצאות מכל הפורטים של הסוויצ'ים אל כל המארחים.
- ירידה ביכולת העיבוד של המחשבים - מכיון שהמחשבים צריכים לעבד את חבילות הברודקסט חלק מכוח העיבור של המחשבים מתבזבז על חבילות אלו - ואז ירד כוח העיבוד של המחשבים.
ראוטרים (נתבים - Routers) מוגדרים כרכיבים שלא מעבירים הודעות ברודקסט מרשת או תת-רשת אחת לאחרת, למעשה הראוטר מגביל את הודעת הברודקסט להישאר רק בתוך מתחם הברודקסט.
על ידי קיטוע של אזור הברודקסט למתחמים קטנים יותר, אנו מקטינים את אזורי הברודקסט של נצרכים.
יתרון נוסף של חלוקה למקטעים היא שיש אפשרות לחבר בין טכנולוגיות שונות. הראוטר מאפשר לקשר למשל בין רשת המשתמשת בפרוטוקול Token-Ring לבין רשת המשתמשת בפרוטוקול Ethernet.
