מבנה התקורה (header) של מנת מידע מסוג IPv6 היא פשוטה ממנת המידע של IPv4. ל- IPv6 יש אורך תקורה קבוע בגודל 40 bytes (בניגוד ל- IPv4). כאשר אורך התקורה קבועה, הנתבים ניגשים למנות המידע בצורה יעילה יותר.
אם נחלק את חבילת המידע של IPv6 לשלושה חלקים:
- התקורה (Header) של חבילת ה- IPv6.
- תקורת הארכה (Extension Header).
- המידע (Data) המגיע מהשכבה הגבוהה יותר.
כמו שראינו ב- 2 יש ל- IPv6 תקורת הארכה באורכים שונים. אם אכן מופיעה תקורת הארכה, אז יופיע שדה של תקורה הבאה המציינת את תחילת תקורת הארכה. וכן אם יש שדה נוסף אז יהיה שדה שציין, עד שמגיעים לתקורת ההארכה האחרונה שתציין את המידע מהשכבות העליונות (למשל: חבילת TCP, UDP או אפילו ICMPv6). אין שדה של אפשרויות (options) כמו שהיה ב- IPv4.
פירוט חבילת המידע - תקורה ושדות
- גרסא (version) - אורך: 4 ביטים - שדה זה מציג את הגרסא של פרוטוקול ה- IP.
- מחלקת התעבורה (Traffic Class) - אורך: 8 ביטים. שדה זה דומה לשדה TOS (סוג השירות). מחלקת התעבורה מציינת את המחלקה והקדימות של פאקט ה- IPv6.
- תוית זרימת נתונים - אורך 20 ביטים. - שדה המספק תמיכה לתעבורת "זמן-אמת" וניהול "איכות השירות" (Quality of Service). - למעשה תוית זו מציינת את העניין שמדובר על חבילת מידע המיועדת לקבל תיעדוף מיוחד (מנות כמו קול - VoIP).
- אורך המטען (Payload) - אורך 16 ביטים - שדה זה מספק את אורך המטען (הכולל את תקורת ההארכה ואת המידע המגיע מהשכבות העליונות).
- התחילית הבאה - אורך 8 ביטים - שדה זה מציג את סוג תקורת ההארכה המגיעה או את הפרוטוקול שמשתמשים בו השייך לשכבות העליונות (כמו TCP, UDP או ICMPv6).
- מגבלת הקפיצות - אורך 8 ביטים - שדה זה מציין את מספר הראוטרים המקסימלי שחבילת ה- IPv6 תוכל לקפץ ברשת [דומה ל- Time To Live של IPv4].
הרבה פעמים בשדה זה משתמשים פרוטוקולי הניתוב כמו RIP על מנת למנוע לולאות ניתוב (Routing Loops). - כתובת המקור - אורך 128 ביטים - שדה זה הוא כתובת האייפי של המקור שממנו ההודעה מגיעה.
- כתובת היעד - אורך 128 ביטים - שדה זה הוא כתובת האייפי של היעד שאליו מיועדת ההודעה.
