מודל זה מפשט את מודל 7 השכבות ומאפשר להתייחס אל החלוקה כמעשית ומכילה פרוטוקולי תקשורת ולא בהגדרות כלליות. למרות שבאופן מעשי מתייחסים למודל זה יותר מאשר למודל ה- OSI, מודל ה- OSI מוזכר בהרבה מקומות וחשוב.
- שכבת הגישה לרשת – מבצעת תהליכים לגישה פיזית למדיה.
- שכבת האינטרנט – מגדירה את חלקי ההודעה ואת ניתוב המידע.
- שכבת התעבורה – מספקת שירותי העברת נתונים מקצה לקצה.
- שכבת האפליקציה – מכילה אפליקציות ותהליכים אשר משתמשים ברשת.
אילו פרוטוקולים נמצאים בכל שכבה ממודל ה- TCP/IP?
- אפליקציה / יישום – http, https, DNS, FTP, SSH, Telnet, POP3, IMAP4, smtp, tftp, DHCP, SNMP ועוד. – פרוטוקולים אלו מייצרים וצורכים מידע.
- העברה – אנו נארוז את המידע במקטעים (סגמנטים) או בפרוטקול TCP, או ב- UDP. – וכעת יצטרפו לנו מספרי פורטים למקטעים (סגמנטים). לדוגמא: DNS מיועד לפורט 53 אצל השרת ועובר באמצעות פרוטוקול UDP. יש לדעת ש- TCP מוודא שכל המידע יעבור בשלמותו. ו- UDP עובד בצורת "שגר ושכח". ה- TCP הוא אמין, וה- UDP מתאים לאפליקציות זמן אמת.
- אינטרנט – פרוטוקולי Ipv4, IPv6, ICMP-Ping, ניתוב- RIP, EIGRP. – המידע שנארז כאן נארז כעת כ- מנת מידע- פאקט. הוא כולל כתובות IP. כמו כן נתבים שייכים לשכבה זו.
- גישה למדיה – פרוטוקולי-Ethernet, Frame Relay, PPP, Token Ring, DSL PPPoE, Cable L2TP, ATM, Wireless 802.11n. – בשכבה זו המידע ארוז בתוך פריים – מסגרת נתונים.
מה בין מודל ה- TCP/IP למודל 7 השכבות (OSI)
מודל ה- TCP/IP הוא מודל המופנה דווקא לתחום הרשתות, המודל נבנה ע"י משרד ההגנה האמריקאי, ומטרתו היתה לפשט את מודל ה- OSI, ולכוון את המודל דווקא לרשתות.
השינוי בפועל הוא, ששלוש השכבות העליונות (אפליקציה, תצוגה ושיחה) מחוברת לשכבה אחת הקרויה Application.
השכבה הרביעית של ה- OSI היא השכבה השלישית של ה- TCP/IP ושמה זהה.
השכבה השלישית של ה- OSI היא השכבה השניה של ה- TCP/IP והשתנה שמה ל- Internet layer או internetwork layer.
השכבה השניה והראשונה של ה- OSI אוחדה לשכבה אחת ראשונה של ה- TCP/IP ונקראת Network Access Layer.
אין לי מה לרשום