ניתוב דינמי שימושי בעיקר ברשתות גדולות, הוא מקל על ההפעלה והניהול יחסית לניתוב סטטי. בד"כ רשתות כוללות גם ניתוב סטטי וגם דינאמי.
פרוטוקול ניתוב דינמי משמש להחלפת מידע ניתוב בין ראוטרים, בצורה דינמית.
הראוטרים משתפים מידע על רשתות רחוקות ומוסיפים מידע זה אוטומטית לטבלאות הניתוב שלהם. באמצעות מידע זה הראוטרים קובעים את המסלול הטוב ביותר לרשת הרחוקה.
אחד היתרונות בניתוב דינמי הוא שכאשר משתנה טופולוגית הרשת או בעת תקלה בערוץ מסוים, הראוטרים מתעדכנים אוטומטית על השינוי, ובוחרים נתיב חלופי.
עם זאת, פרוטוקול ניתוב דינמי גוזל משאבים: זמן עיבוד, זיכרון, רוחב-פס.
המשימות של פרוטוקול ניתוב דינמי:
- לגלות רשתות רחוקות.
- לתחזק מידע ניתוב מעודכן.
- לבחור את הנתיב הטוב ביותר לרשת היעד.
- למצוא את הנתיב החלופי הטוב ביותר במקרה שהנתיב הנוכחי לא זמין.
לצורך כך הראוטר שולח ומקבל הודעות ניתוב.
מאפיינים | ניתוב סטטי | ניתוב דינאמי |
---|---|---|
סיבוכיות בהגדרה | גדלה ככל שהרשת גדלה | לא תלויה בגודל הרשת |
מיומנות מנהל הרשת | לא דורש ידע נוסף | דרוש ידע מתקדם |
שינויי טופולוגיה | דרושה התערבות של מנהל הרשת | מתאים עצמו אוטומטית לשינויים |
מורכבות הרשת | מתאים לטופולוגיות פשוטות | מתאים לטופולוגיות פשוטות ומורכבות |
אבטחת המידע | בטוח יותר | פחות בטוח |
דרישות משאבים | לא צורך דרישות נוספות | צורך משאבי: מעבד. זיכרון. רוחב פס |
חיזוי הנתיב | הנתיב ליעד תמיד זהה | הנתיב תלוי בטופולוגיה הנוכחית |