ישנן שתי דרכים להגדרת רשימות גישה. על פי מספר ועל פי שם.
בשיטה הממוספרת, לכל רשימת גישה ישנו מספר המסמל אותו, ואז כפי שאמרנו קודם אם המספר הוא בין 1 ל-99 זו תהיה רשימה סטנדרטית, ואם המספר בין 100 ל- 199 זו תהיה רשימה מורחבת.
בשיטה הממוספרת עלינו להכניס את השורות בזו אחר זו ולא ניתן לערוך את הרשימה, ואם ברצוננו להוסיף שורות בתוך הרשימה עצמה, נצטרך למחוק את הרשימה וליצור אותה מחדש.
בשיטה השמית, לכל רשימת גישה ניתן לתת שם באנגלית שיסמל אותה, ועלינו לכתוב אם זו רשימה סטנדרטית או מורחבת.
כמו כן בניגוד לשיטה המספרית, ניתן בשיטה זו לערוך את הרשימה ו"לדחוף" שורות באמצע של הרשימה.
אומנם השיטה השמית נוחה יותר לשימוש, אך כיום עדיין משתמשים רבות בשיטה הממוספרת על כן רוב היחס כאן בדוגמאות יופנה לרשימה הממוספרת.
