מה לומדים בחלק זה?
- מה כולל תכנון והקמה פיזית של הרכיבים והציוד ברשת?
- מהם ארונות ראשיים (MDF) וארונות משניים (IDF) ומה יש בתוכם.
- כיצד אנו מכניסים לשיקולים את המרחקים בין ציוד הקצה לציוד הרשת בהקמה?
- תכנון נכון של רשת אלחוטית מבחינת מיקום וכיסוי אלחוטי.
- תכנון הכבילה הנכונה בהתאם למרחקים ומהירות והעברת הכבלים בצורה נכונה ומסודרת.
סרטון
פירוט חלק זה
אז כעת אנו הולכים לעבוד על הסניפים שלנו עצמם – על רשת ה- LAN הרשת המקומית שלנו, אנו כמנהלי רשתות, זוהי עבודתנו להקים רשת לסניפים – רשת LAN לכל סניף.
להזכירכם רשת LAN זוהי רשת מקומית הנמצאת במקום יחסית קרוב וקטן, סניף של חברה למשל זו רשת LAN, וברשת LAN עובדים עם פרוטוקול ה- Ethernet רק לדעת זאת.
אז מה אנו עושים כעת, אנו צריכים לתכנן איפה העובדים שלנו יישבו, האמת היא שחלק מזה בעקרון זה אמור להיות אילוץ של הלקוחות שלנו, ואם קיבלנו כבר את התרחישים, אז גם זה אמור להיות כבר בפנים (או שלא).
מכל מקום אם אנו יכולים להציב אותם אז נבחר איפה.
אז כדי לעבוד כאן עלינו להציג את טבלת המחלקות שלנו ולראות מה הכמות של המחשבים שצריך בכל קומה.
a. במקביל עלינו לדעת היכן יימצאו רכיבי הרשת שלנו, באיזה מיקום יהיו, איזו אבטחה יהיה להם וכו'.
ברמת העקרון ישנם ארון תקשורת ראשי הנקרא MDF – Main Distribution Frame ויש ארונות תקשורת משניים המכונים IDF – Intermedia Distribution Frame.
כל ארונות התקשורת המשניים יתחברו לארון הראשי, בחיבורים המהירים ביותר שיש לנו, אפשר גם בסיב אופטי, זו אופציה, אך בפרויקט זה חיבורים אלו נעשה עם נחושת במהירות GI.
דוגמא לארון תקשורת מסוג IDF זה יכול להיות ארון קטן עם סוויץ' בתוכו שאליו מתחברים כל המחשבים שנמצאים בחדר או בכיתה או באזור המצומצם. זה יכול להיות מחלקה אחת, או שתי מחלקות ואפילו רק חצי מחלקה, הכל תלוי בעיצוב הרשת ובאזורים.
ארון התקשורת הראשי – ה- MDF יהיה הארון המאובטח ביותר – או אפילו חדר גדול, שבדרך כלל זה יהיה חדר השרתים – DATA Center של הארגון, ובו ישכנו השרתים.
אומנם בפרויקט שלנו זה לא חובה ששם יישבו השרתים, ואפשר להציב את השרתים בארון IDF נפרד או ארון IDF אחר.
אנו נבחר להציב את הארון MDF בקומה הגבוהה, אומנם אפשר להציב בכל קומה אחרת, אפשר גם לעשות קומת מרתף מיוחדת ממוגנת ומבונקרת זו אופציה שאפשר לבצע.
תמיד צריך לזכור שכמה שיותר קרוב למחשבים יותר טוב, כידוע לכבלים מסוג נחושת יש מגבלה של עד 100 מטרים (וכן חשופים להפרעות אלקטרומגנטיות) ולסיב אופטי מגבלה של קילומטרים.
b. למשל תראו כאן את מחלקת... יש כאן מחשבים שונים ובסמוך ארון IDF בארון זה נמצא סוויץ' שמשרת את מחלקה זו. – סוויץ' זה מחובר לסווויץ' בארון הראשי.
c. נקודות הגישה האלחוטיות מאפשרות כיסוי אלחוטי, ויש לחשוב היכן צריך אותם, וכמה כיסוי נצרך, גם כאן תוכנת הפאקט טרייסר פועלת לפי כיסויים אמיתיים (בערך) וזה אפילו נראה לעין בצורה מעצבנת בתצוגה הפיזית.
במידה ואנו רוצים ללכת על כיסוי מלא, ולעבוד עם הרבה נקודות גישה - ניתן לעבוד כאן באמצעות WLC – בקר ששולט על נקודות הגישה בצורה נוחה. כמו כן ניתן לשחק עם הערוצים השונים על מנת שלא תהיה חפיפה ועקב כך ירידה באיכות הקליטה והשידור.
d. כבילה ותשתית – עלינו לוודא שיש לנו את התשתית הנדרשת, התשתית היא הארונות שבתוכם יש לנו נקודות חשמל ו- patch panel שמאפשר חיבור לכבלים בקירות וכן שקעי רשת וחשמל היכן שנדרש. – אדגים את זה כאן, וניתן להוסיף זאת, בחירתכם האם להשתמש בהם באופן מלא או לא, רק יש לדעת שאם מבצעים את זה צריך לשים לב שמחברים נכון את הפורטים ואדגים זאת. כמו כן יש לדעת שאם מבצעים בלוגי פינג למשל, אז הפינג מתחשב בפיזי, ואז יוצא שלמעשה ייקח זמן רב יותר לבצע פינג, והוא ייראה נסתר אבל עובד.
לאחר שהכל במקום, ניתן להשתמש בכבלים ולחבר את הרכיבים ואת יחידות הקצה.
הכלל אומר שאיפה שאפשר לתת מהירות לתת, כמו כן סיבים אופטיים.
עם זאת לשים לב לתעדופים שבהם צריך יתירות וגיבוי ומהירות גבוהה במיוחד, אצלי ה- WAN הכל מחובר בסיבים אופטיים, זאת מכיון שאמורים לשרת הרבה, סיב אופטי עובר מרחקים גדולים יותר ועמיד בפני רעשים.
כמו כן החיבור בין הראוטר שמוציא החוצה לעבר ה- POP גם אלו סיבים אופטיים.
בתוך הארגון גם החיבורים שבין המתג הראשי לראוטר יזכה בסיב., מפני חשיבותו.
הכבלים בין המתגים בשכבת הגישה יחוברו למתג הראשי (הפצה) אלו יהיה כבלי נחושת, אך יחוברו לפורטים בתקן GigaBitEthernet מהירות: 1Gb/s – 1000Mb/s.
כבלי אתרנט (נחושת) מחברים את יחידות הקצה – מחשבים ומדפסות אל מתגי הגישה בחיבורים בתקן 100Mb/s.
את הכבלים יש לסדר בצורה הגיונית – דרך הקירות, כמו כן ניתן לחלק להם צבעים לפי כללים מאורגנים מראש (אין חובה בכך).
לבסוף אם יש יציאה לאינטרנט או חיבורים מיוחדים יש להשלימם בהתאם לצורך.
