9.2.0 – תיאוריה – שרת DNS

מה לומדים בחלק זה?

  • מהו שרת DNS?
  • ההיררכיה של שרתי ה- DNS + דוגמה
  • היכן מגדירים מה הן שרתי ה- DNS במחשב ובפאקט טרייסר.
  • שאילתא מול שרת ה- DNS באמצעות nslookup

סרטון

פירוט חלק זה

אז אנו הצלחנו לגלוש לאתר שלנו באמצעות כתובת IP, יפה! אבל ככה אנו לא מתנהלים, תארו לכם שנצטרך לגלוש לאתרים עם כתובות IP בלבד – איך נזכור בכלל את הכתובות, אין לזה משמעות, אין לזה מיתוג זה לא כיפי כלל. לשם כך הומצא פרוטוקול DNS או שרת DNS, שרת DNS מריץ את פרוטוקול ה- DNS שזהו Domain Name System – שירות זה ממיר את כתובת ה- IP לכתובת קריאה באנגלית – לשם דומיין – שם מתחם.

למשל במקום לרשום את כתובת ה- IP: 142.250.186.78 – איך אפשר לזכור את זה? פשוט רושמים: google.com ושרת ה- DNS לבד מוצא את כתובת ה- IP ונותן לנו אותו.

שרת ה- DNS מחזיק טבלה – שבעמודה אחת נמצאים כתובות ה- IP ובעמודה אחרת שמות הדומיין – שמות האתרים.

ואז אם רוצים לגשת ל- google.com הוא מחפש את השורה הזאת, ושולף את כתובת ה- IP שרשומה אצלו.

איך התהליך עובד?

אנו כותבים google.com, אם אנו לא יודעים את כתובת ה- IP אז אנו פונים לשרת ה- DNS שמוגדר אצלנו (צריך להיות לנו מוגדר שרת DNS), ושואלים אותו מה כתובת ה- IP של google.com. השרת מחפש אצלו ברשומות, אם הוא מוצא הוא נותן לנו, אם הוא לא מוצא הוא יילך לשאול שרת DNS בכיר יותר (שיש לו יותר מידע). כאשר הוא מוצא את כתובת ה- IP הוא נותן לנו אותה, ואנו פונים עם הכתובת לשרת.

הפרוטוקול בנוי בצורה היררכית, כלומר שרתי ה-DNS חולקים ביניהם את המידע, אין שרת שמכיל את המידע אודות כל הדומיינים.

יש שרתים ראשיים הנקראים שרתי Root שהם מפנים לשרתי Top-Domain ולאחר מכן לרמה שניה, ול- תתי-דומיינים וכו'.

לדוגמא:

כאשר רוצים לפנות לאתר en.wikipedia.org קודם פונים לשרתי השורש – Root והם מפנים לשרת הראשי המתאים – org ו- org מפנה לשרת רמה שניה, ושרת זה מפנה לכתובת המתאימה.

פרוטוקול זה עובד בדרך כלל על פרוטוקול תעבורה UDP (לפעמים גם TCP) ומס' הפרוטוקול הוא: 53.

כפי שאמרנו הפרוטוקול ממיר כתובות IP לשמות דומיין, אבל לא רק, יש עוד המרות ופרטים שהוא יכול לבצע, ניתן להמיר גם פנייה לשרת מייל ועוד.
ניתן גם לבצע פעולה של היררכיה בפאקט טרייסר, ותוכלו לבצע זאת לבחירתכם.

שרתי DNS שניתן להשתמש בהם

ניתן להשתמש בשרת DNS של ספק האינטרנט (לכל ספק אינטרנט יש כזה), וניתן להשתמש גם בשרתים חינמיים ציבוריים כמו השרת של גוגל 8.8.8.8 והמשני 8.8.4.4 וכן השרת של Cloudflare: 1.1.1.1 והמשני שלו: 1.0.0.1.

היכן מגדירים את שרת ה- DNS?

בעולם האמיתי בהגדרות כתובות ה- IP ניתן לבקש את כתובת ה- DNS באופן אוטומטי כך:

או באופן ידני ע"י הקלדת הכתובות הרצויות (ניתן להכניס 2 כתובות, השני כגיבוי):

ובפאקט טרייסר בצורה דומה, בהגדרות ip configuration ניתן לבחור כתובת שרת DNS באופן ידני או לקבלה משרת ה- DHCP:

שאילתא מול שרת ה- DNS באמצעות פקודת Nslookup

ניתן לשלוח שאילתא לשרת ה- DNS באמצעות פקודה ב- CMD אם מקישים nslookup נכנסים לממשק שיחה מול השרת:

כעת אנו רואים ששרת ה- DNS שאנו פונים אליו הוא: dns.google כתובתו: 8.8.8.8

לאחר מכן ניתן לרשום כתובת אתר, ולקבל את כתובת ה- IP שלה, למשל הכתובת של google.com:

 

ניתן גם לבקש בקשת תרגום משרת DNS מסוים שרוצים:

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.