כל המארחים המחוברים לאינטרנט, צריכים להיות בעלי כתובת IP ציבורית, ייחודית. בגלל המספר המוגבל (32 ביט), היה חשש שלא יישארו מספיק כתובות לכולם (דבר שכבר קורה).
פתרון אחד שהיה לבעיה: לשמור כמה כתובות "פרטיות" אשר משמשות לתקשורת פנים ארגונית מבלי לצאת איתן לאינטרנט. בצורה זו מארחים רבים יכולים להשתמש באותה הכתובת, פנימית בתוך הרשת מבלי לצאת "החוצה".
הוגדרו בסטנדרט מספר תחומי כתובות, בתוך כל Class, המאפשרים למנהל הרשת גמישות בבחירת כתובות פנימיות. את הכתובות הללו ניתן לנצל למעשה בכל גודל ארגון.
עם כתובת פרטית לא ניתן לצאת לאינטרנט! - ניסיון כזה יחסם ע"י "ספקיות האינטרנט" ה- ISP.
כמו כן כתובות פרטיות מספקות מידה מסוימת של בטחון משום שהן פנימיות ואינן חשופות לאיומים חיצוניים.
טבלת כתובות פרטיות:
| CLASS | טווח הכתובות הפרטיות | מספר רשתות | מרחב כתובות פרטיות בכל רשת |
|---|---|---|---|
| A | 10.0.0.0-10.255.255.255 | 1 | מעל 16 מיליון |
| B | 172.16.0.0-172.31.255.255 | 16 | כ-65000 |
| C | 192.168.0.0-192.168.255.255 | 256 | 256 מארחים |
טעיתם בכמות הכתובות בסעיף השני זה כמיליון, ובסעיף השלישי זה 64K
שלום,
אינני רואה טעות. במחלקה C יש 256 כתובות.
במחלקה B יש בערך 65000 (אם נדייק אז 65536)
במחלקה A יש בערך 16 מיליון (אם נדייק אז 16,777,216)