אזור זה, הוא אזור ברשת שבו יכולה לקרות התנגשות בין 2 הודעות או יותר. רכיב הרכזת (HUB) למעשה מחבר את כולם לכדי אזור התנגשות אחד – האב מחבר את כל המארחים יחד (כאילו שמחוברים על כבל אחד) – אם כל המארחים חולקים את אותו הכבל, אז הם חולקים את אותו אזור התנגשות.
המתג (Switch), מחלק כל מארח לאזור התנגשות משלו – להרחבה ראה בהמשך "מתג – Switch").
כאשר שתי הודעות נמצאות ברשת המחוברת ע"י האב מתבצעת התנגשות – כפי שניתן לראות ההודעות נהרסו/נשרפו. למעשה כל הרכיבים המחוברים אל ההאב חולקים את אותו אזור התנגשות – collision domain
ניתוח טופולוגיה ואזורי ההתנגשות שבה
כאשר אנו ניצבים בפני טופולוגיה המכילה רכיבים שונים (רכזות, מתגים ונתבים), עלינו להבין היכן יש סכנות להתנגשות. כפי שציינו קודם לכן רכזת המחוברת לרכיבים ומארחים חולקת איתם את אזור ההתנגשות. לעומת זאת, מתגים ונתבים המחוברים למארחים, מאפשרים חלוקה של אזורי התנגשות באופן שבו כל חיבור (כל כבל) בין הרכיב לבין המארח הוא אזור התנגשות נפרד.
לדוגמא, בהינתן טופולוגיה זאת, כמה אזורי התנגשות קיימים בה?
טופולוגיה לדוג' – כמה אזורי התנגשות?
אז אנו יכולים לראות שיש לנו 6 רכזות (HUBS) ו- 3 מתגים (Switches).
כל רכזת מחברת את הרכיבים והמארחים שאיתה לאזור התנגשות בודד, כך ש-6 רכזות אלו בעצם 6 אזורי התנגשות.
יש לנו בחלק העליון 3 מתגים המחוברים זה לזה, כל כבל בין מתג הוא אזור התנגשות, אז יש 2 כבלים המחברים בין המתגים ולכן יש עוד 2 אזורי התנגשות.
בסה"כ: 6+2 = 8 אזורי התנגשות, הסתכלו בתמונה המסכמת:
לפי הכללים הפשוטים ניצן לראות שישנם 8 אזורי התנגשות
